The Fat Duck
קיבלה את המקום הראשון. חוץ מזה לפני שנתיים העניק מדריך המסעדות היוקרתי ביותר בעולם, מדריך מישלאן, את אחד התוארים הנדירים ביותר - שלושה כוכבים, לשף (ובעלי המסעדה) הסטון בלומנטל (לא, גם אני חשבתי, אבל הוא נולד וגדל בלונדון). הוא פיתח שיטות ורעיונות בישול שיכולים להדהים, להפחיד ואפילו להרתיע רבים, אך לא את רפי! אז במוצ"ש אחד בדצמבר יצאנו חמישה הרפתקנים לחוות על בשרינו את נפלאות המסעדה. ההזמנות כבר נעשו כחודשיים מראש, וההזהרה הראשונה היא שביטול, מכל סיבה שהיא מחייב דמי ביטול, 100 לי"שט לראש. אבל לא היה שום חשש שמי מאיתנו יבטל אלא בהתערבות אישית של כח עליון!
הדבר הראשון שהרשים אותנו היה גודל המקום - אולם שניתן להגדירו כקטן עד בינונית לא הרבה יותר מ-12 שולחנות, רובם ל-4 סועדים, וכמה שולחנות למקסימום של 6 סועדים. תיקרה נמוכה עם קורות עץ כבדות החוצות אותה, הרגשה של בית כפרי (ולמה לא, זה בית כפרי, בכפר זעיר במרחק של כחצי שעת נסיעה מלונדון), תאורה נעימה, קישוטים מינימליים, וסגל עובדים צעיר וחביב, צרפתים מהווים את הרוב ומרגע כניסתינו עד שעזבנו הם אירחו אותנו באדיבות דיסקרטית, אבל קצת יותר רישמיות משהייתי מעדיף. כל משפט מסתיים ב"מסייה" או "מדאם" , לך עם זה. האוכל היה מדהים ולא רק לא שיגרתי, הזדקקנו להסברים איך לאכול חלק מהמנות. כדי להפיק את מלוא הטעם יש לטעום חלק מהן לפי סדר מסוים, בין מנות מביאים לסועדים מנות ביניים זעירות, רק כדי להכין את החך לטעמים של המנה הבאה או כדי לנטרל את הטעם של קודמתה, וכך קיבלנו מנות דגימה של גספצ'ו כרוב סגול עם כדור זעיר של גלידת עשבי תיבול צף במרכז הצלחת, צדף עם רוטב פאסיפלורה וחזרת, ומהמנות הרשמיות (שאינן גדולות בהרבה מהדוגמיות - אידאלי לדוגמניות צמרת ושאר אנורקסים) ניסינו כמה יצירות כמו דייסת שבלולים - הטעם והמראה הרבה יותר טובים מאיך שזה נשמע - בדוק!, כבד אווז עם וופל סרטן, לזניית לנגוסטין עם שבבי טראפל וטלפי חזיר, ריזוטו כרובית עם אבקת קקאו (כרמי האומלל נשאר תקוע עם זה, שאר החבורה היה שבע מיכדי להחלץ לעזרו), עמית הזמין את הכבש - אומצה שבושלה בתנור כמעט קר (50 מעלות) במשך 20 שעות. התוצאה היא בשר רך ביותר וכמעט נא. הדג שהזמנתי קיבל טיפול דומה. התוצאה היתה מעולה בשני המקרים, אבל אני חייב לציין שהדיעות בנושא היו שנויות במחלוקת (אני אהבתי את זה, כל השאר טועים). הקינוחים היו לא פחות מדהימים, אני בחרתי מעדן שוקולד ברוטב קרמל מתובל בכמון, עמית ואנגוס לקחו טארט טאטאן עם גלידת וניל עם פולי וניל, כרמי הזמין מעדן עם רוברבה ורפי הזמין את גלידת קותלי חזיר וביצה מטוגנת. לא, זאת לא טעות דפוס, ואתם יכולים לעשות חיפוש אינטרנט של שתי דקות אם תירצו לקרוא עוד על השף המדהים הזה ומסעדתו ואולי אפילו להזמין שולחן לערב אחד. אשמח להצטרף שוב! צילמנו כמה תמונות, אבל לצערי הן לא יצאו לשביעות רצוני. הרצפה זזה או משהו..
Left to right: Carmi, Angus, me, Amit and Rafi.
Snail porridge and rude diner
The art of conversation
No comments:
Post a Comment